מעשים של חסד

"הגעתי עם אימא לעיר ורשה. איש לא זיהה שאנחנו יהודיות. פנינו לרחוב זֶלֶזְנָה, לבית מספר 64 . שם, בקומה השישית, גרה משפחת סְקובְרונֶק. גברת סקוברונק הייתה אחות של מושַלְקובָה, שכנתנו בעיירה. משפחת סקוברונק הסכימה שנגור בביתה. שנתיים גרנו אִתם. שנתיים לא יצאנו מפתח הבית. שנתיים לא הלכנו בדירה. שנתיים לא התקרבנו לחלון. שנתיים לא הביאו חַנְקָה ובַאשָה (הבנות של המשפחה) חברות הביתה. אסור היה לספר לאיש שאנחנו בדירה. זה היה סוד החיים. כשאורחים ביקרו בדירה, אימא ואני היינו מסתתרות בתוך ארון הבגדים. פעם הגיע אורח בהפתעה. אימא ואני לא הספקנו להגיע לארון,  ונכנסנו לתוך ארגז הפחמים. גברת סְקובְרונֶק ישבה על המכסה, עד שהאורח הלך….היה לנו עוד הסכם: אם וכאשר יחפשו הגרמנים יהודים, ויגיעו אל הקומה הרביעית, נרד אימא ואני, מהדירה שבקומה השישית אל הקומה החמישית ֹ ונקפוץ... כדי שלא יֵדעו שבאנו ממשפחת סְקובְרונֶק ולא יענישו אותם על שהסתירו אותנו. יום אחד חיפשו הגרמנים בבניין. הם הגיעו עד הקומה הרביעית. אימא אחזה בידי בכוונה לרדת לקומה החמישית, כפי שהבטחנו. חַנְקָה סקובְרונֶק עצרה בעדנו. היא לקחה סולם גדול, והורתה לנו לעלות אל גגון הבית. ישבנו שם. לאחר שעה קראה לנו חַנְקָה לרדת. כשחזרנו לדירה, סיפרה חַנְקָה שהגרמנים הגיעו עד הקומה החמישית... וירדו. אימא, חנקה ואני פרצנו בריקוד סוער. זה היה ריקוד של שחרור, של שמחה, ריקוד של התגברות על כוחות הרשע"  

מתוך: "רציתי לעוף כמו פרפר"/בית הספר המרכזי להוראת השואה, יד ושם

בתקופת המלחמה היו אנשים לא יהודים שעזרו ליהודים בדרכים שונות: מתן מזון בסתר, הפניית יהודים לאנשים אחרים שיוכלו לעזור להם, מתן מחסה ללילה אחד או יותר. כל מי שעזר ליהודים הסתכן מאוד.

אנשים שסייעו ליהודים ופעלו להצלתם תוך סיכון חייהם נקראים "חסידי אומות העולם".

  • בתקופה הנוכחית בה כולנו מתמודדים עם קשיים, אנו עדים למעשי חסד רבים של יחידים, קבוצות וקהילות. הנכם מוזמנים לשתף במעשי חסד מסביבתכם הקרובה (משפחה, קהילה ועוד).

  • מוזמנים לשתף  גם בעשייה שלכם בפלטפורמה הנוחה לכם.

  • נשמח אם תכתבו ותצרפו תמונה / סרטון מתאימים. מצורפת דוגמה לפדלט - לוח שיתופי.

פעילות זו מעובדת מתוך יחידת הלימוד "מזוודת הזכרון"

יחד נוסיף טוב לעולם!